במרכזו של הרחוב ישנה סמטה שיוצאת צפונה אל ה'ויאה הקטנה', ושמה - רחוב הדגל. בחיבור של רח' מעלות המדרשה עם רחוב הדגל מצוי מעקה אבן נמוך, שהיה מכונה "די מעקה'לע", ובו היו יושבים מתפללי בית הכנסת שבחצר החבצלת בין מנחה לערבית. כשנכנסים לסמטה מרחוב מעלות המדרשה, נמצא מצד שמאל 'בית נבי מוסא' - הבית ממנו הייתה יוצאת כל שנה תהלוכת נבי מוסא. מולו, בצידה הימני של הסימטא, היה ביתו של המופתי חאג' אמין אל חוסייני. בצידה השמאלי של הסמטה, אחרי הבית הגדול של משפחת חוסייני שהזכרנו, ישנן שתי כניסות לחצרות. שתי הכניסות הללו מובילות לחצר החבצלת. הכניסה הראשית היא הכניסה הדרומית, המובילה לקומה השנייה של החצר, בה שכן דפוס החבצלת, והכניסה הצפונית נכנסת לחצר התחתונה. את החצר שכר ר' ישראל דב פרומקין (אביו של השופט גד פרומקין) מהקדש משפחת חוסייני. בחצר שיכן את מערכת עיתון 'החבצלת' ובית הדפוס שלו, ושם גם התגורר עם משפחתו. לבית הדפוס שהיה במקום שלח ה'בן איש חי' חלק מכתב היד של ספרו, והוא אכן הודפס במקום.
החצר הייתה בנויה 3 קומות בדירוג, כשגג הקומה התחתונה מהווה חצר לקומה שמעליה. מפלס הכניסה הראשית הוא מפלס קומת הביניים. בקומה זו שכן בית הדפוס, ובחדר הדרומי היה בית הכנסת של החצר. כאן היה ר' ישראל דב פרומקין מחלק את פתקאות ה'קמחא דפסחא' לנזקקים, משם הם היו הולכים לקבל את המצות במאפייה, ואת היין לארבע כוסות אצל שלמה שיינקר המוזג ברחוב חברון. בקצה החצר האמצעית היו חדרי הדפוס, שם היה ר' יהודה גרובר - המכונה 'יודא', תושב בית שערי הכותל - מפקח על פועלי הדפוס. גם בנו, אליעזר, עבד בדפוס, ולימים אף קנה אותו. בחצר העליונה גרה משפחת פרומקין.
בחצר התגוררו גם דיירי משנה של משפחת פרומקין, בהם מימון - יהודי ספרדי, בעל חנות לגיהוץ תרבושים בשוק הבשמים, שמחה - מעולי מונסטיר באלבניה, שניהלה את משק הבית אצל משפחת פרומקין, ר' משה אהרון - הדיין מבריסק, וכן אחד מראשוני העולים מקייפטאון שבדרום-אפריקה.
להזמנת סיורים בעיר העתיקה בעקבות הסיפורים לחצו כאן או חייגו 072-2555616.
בטעינה...