סיפורו של מקום - בית המערבים
בשנת תרי"ד (1854) התרגשה העיר ירושלים: הרב דוד בן שמעון - המכונה 'צוף דב"ש' על שם ספרו - עלה ממרוקו לירושלים והשתקע בה. בעקבותיו עלו רבים מתלמידיו ונוספו על עולי צפון אפריקה שכבר גרו בירושלים באותה העת. עם עלייתו, נמצא לראשונה לבני עדת "המערבים" מנהיג בעל שיעור קומה, תקיף ונמרץ באופיו, וכך התגבשה לה עדת המערביים - המוגרבים - ובשנת כת"ר (1860) אף התפלגה מהעדה הספרדית הירושלמית.
ביוזמתו של ה'צוף דב"ש' הוחל בגיוס כספים מסיבי מעשירי מרוקו ומנדיבים באירופה. כך הקים ועד עדת המערבים בשנת תר"ך (1860) את מרכז העדה הראשון, ברחוב ה'טאבונא' (התנור) ברובע היהודי ובו שתי בתי כנסת. כיום זהו רחוב פלוגות הכותל ובו בית הכנסת 'צוף דבש'.
מאוחר יותר בשנת תרכ"ה (1865), החל הדב"ש להקים מרכז שני לעדה ברובע המוסלמי ברחוב מעלה חלדיה - מבנה בן שלוש קומות, שמכיל למעלה מעשרים חדרים עבור תלמידי חכמים, אלמנות ויתומים, שני בתי כנסת, ותלמוד תורה לילדי העדה. הבית נקנה ונבנה הודות לתרומה של כ-5,000 פראנק, שתרם אחד מעשירי מרוקו, והודות למסירותו הגדולה של הדב"ש שנטל הלוואות רבות למימון יתרת הבניין. בניית הבית נשלמה בי"ד אדר ב' תרכ"ז (21.3.1867). כמו שנכתב על אבן זכרון שהיתה קבועה בבנין:
"הבית בהבנותו. יום י"ד ר"ח אדר שני שנת אל ירושלים לפ"ק [תרכ"ז]. זכרה לטובה למעלת השר והטפסר דורש טוב לעמו רב ועצום כמוה"ר סי' גליבי רפאל הלוי הי"ו אשר הרים חמשה אלפים פראנק לבנין החצר הזה צדקתו עומדת לעד יראה זרע וכר' פרי הבטן אכי"ר".
שנים מעשירי רבאט שעלו לאחר מכן לירושלים - מימון עמיאל ושלמה אבו-שדיד (אביה של לאה אבושדיד, אשתו של איתמר בן אב"י) - היו לנדיבי העדה, והודות להם הוקמה במבנה גם ישיבה.
נציין עוד, כי תוך כדי בניית המבנה, המשיך הדב"ש בפעולותיו למען ישוב הארץ בכלל, ולמען בני העדה המערבית בפרט, ובשנת תרכ"ו (1866) הקים את השכונה הראשונה מחוץ לחומות – "מחנה ישראל".
בשנת תרל"ה (1875), נעשה מפקד של תושבי ירושלים לקראת ביקורו של משה מונטיפיורי בירושלים. סך תושבי "חצר תלמוד-תורה דק"ק המערביים" עלה ל-120 נפש, ומספר המערבים בכלל לכ-1,000 נפש.
אחד הביל"ויים מתאר את רשמי ביקורו בתלמוד התורה בתחילת שנת תרמ"ו (1885):
"המראה אשר ראיתי שם הביא שמחה בלבי: מחדר המלמד הקטן נכנסתי לחדר מורה התלמוד ואראה חדר קטן אך נקי ומהודר, על הרצפה פרושה מחצלת וחמשה עשר נערים יושבים על המחצלת תכופים ודבוקים איש ברעהו והמה מבני תשע ועד חמשה עשר שנים, עליהם עומד איש זקן וזקנו כשלג יורד על פי מידותיו, עיניו יזהירו כעין החשמל וחכמתו תאיר פניו, על ראשו מצנפת, כתנת בד יכסה את כל בשרו ורגליו יחפות... וזה דרך למודם: מתחלה קורא הרב והספר פתוח לפניו ומתרגם את השיעור לפני הילדים בשפת עברית, אחריו יאמר כל אחד מהילדים בספר וכולם שומעים, אחרי(!) יאמר כל אחד בכל(!) פה, ולא יתחילו דבר חדש כל עוד הדבר אשר בו עוסקים איננו שגור על פי כל אחד מהתלמידים".
להזמנת סיורים בעיר העתיקה בעקבות הסיפורים לחצו כאן או חייגו 072-2555616.